סיכום : טיבם של דברי אגדה שאי אתה יכול לקבוע בהם קביעות מוחלטות ומדוייקות , בקביעות אלה יש מן היומרה . רוב מסקנותי בחיבור זה נובעות מן העיון המדוקדק ורב השנים בחומר ומתוך הסתמכות על דברי המקורות . כדי לרכז אותן בפני הקורא , הריני מותחת קו המתאר את דרך הטיפול בסוגיה ה"שמשונית” כפי שעולה מתוך שפע החומר התלמודי–מדרשי . כבר ציינתי במבוא , כי ניתן בקלות להבחין ביחס הכפול של חכמינו אל שמשון , מתוך החומר הרב המפוזר בספרות התנאים , בתלמודים ובמדרשי האגדה של האמוראים . היחס הדו–ערכי מתבטא מצד אחד בהערצה למי שנושא מבטן את הייעוד המשיחי “ והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים” ( פרק א’ בספר , ( ומצד שני בגינוי , לעתים חריף במיוחד , למי שעיניו משלו בו , למי שיצריו שלטו בו והכתיבו את עלילות חייו . על כן , אין הוא יכול לשמש דוגמה ומופת על פי אמות המידה של מוסר חכמים והוא משמש דוגמה דווקא להתנהלות קלוקלת . לאורך פרקי הספר נידונו פנים אלה ואלה , לעתים בד בבד ולעיתים תוך הפרדה מובהקת . הגישה המשבחת וה"מלטפת” את שמשון , מכבסת ומלבינה את הכתמים שדבקו בו ומכניסה אותו למסגרת מלאכותית מעט , שתפקידה להסביר לקו...
אל הספר