על שער ספרו של אלתרמן שירים שמכבר ( שבו נכללים כוכבים בחוץ , שמחת עניים 7 שירי מכות מצרים ) משנת 1992 מודפס ציור של ראובן משנות השלושים של המאה העשרים : ממרפסת בית , שעליה מונחים לימון ואגרטל פרחים , נשקף רחוב תל אביבי המוליך לעבר הים , ובו בתים אדומי גג , מרפסות ושדרת עצים צעירים שזה עתה ניטעו . את הרחוב חוצה שיירת גמלים הנראים בצלליות על רקע הים . אך עיון בשירי הספר יגלה בהם כבשה ואילת , סוסים ופרות , דובים ופילים , יונים ועורבים — אך לא גמלים . וכמו הגמלים — כך גם הערבים הפלסטינים : הללו נעדרים כמעט לחלוטין משירתו הנחשבת קנונית של אלתרמן עד אמצע שנות הארבעים , כמו לא היו חלק מנופי הארץ , כמו לא הבחינה בהם עינו החדה של המשורר . אמרנו "כמעט , " שכן , דווקא אחד השירים המוקדמים של אלתרמן הוא השיר " יתד" שכותרת המשנה שלו היא "מסורה ערבית" ( דורמן , , ( 25-19 : 1979 והוא נכתב בצרפת ופורסם ככתובים ה , גל' כג [ רי"ג , 21 . 5 . 1931 , [ כשהיה המשורר בן עשרים ואחת . בגרסה מוקדמת נקרא השיר "מערת התאומים" ( מירון , , ( 119 : 2001 ואמנם מסתבר שהשיר הוא עיבוד פיוטי של סיפור מקום פלסטיני עממי על ...
אל הספר