באמצע שנות הארבעים החלה שאלת היחסים בין היהודים והערבים לחדור לשירתו של פן ולתפוס בה מקום בולט . שלא כמו ישורון ואצ"ג , ששאלה זו היוותה נושא בשירתם מיד עם בואם ארצה , נמנע פן המוקדם מלתת לה מקום בשירתו . עתה — בתקופת המאבק לעצמאות — נגלתה לו זו לפתע במלוא חריפותה . להופעתה של שאלת הערבים בשירתו של פן מאז סוף שנות הארבעים יש מספר מאפיינים : א . הופעת מוטיב 'הגר וישמעאל' בשירתו ; ב . הופעת צירופים כגון "ברית אחים" ו"אחוות עמים אחים ; " ג . הופעת שירי הכפר הערבי השדוד ; ד . ה'שתילה' הרטרואקטיבית של הנושא הערבי בשירי המולדת משנות השלושים . כפי שאראה , יש בכל אלה ניסיון ליצור שיח חדש בשירה על הנושא היהודי ערבי , והוא — שיח ע ל ל א ו מ י . כמו כן ניכר בשירים מפנה חד מגישה אוטופית ואופטימית למחאה אופוזיציונית לוחמת . שירו של פן "הגר" ( פן , ( 364-361 c 1956 שפורסם כ קול העם ב 1947 עוסק לכאורה בנושא שכיח מאד בשירה העברית : מעין מדרש שירי על אודות דמות מקראית . דמותה של הגר מופיעה בשירי משוררים לא מעטים , במיוחד בשירי משוררות , וחיה שחם מדגישה בשירים אלה בעיקר היבטים של "חניכה נשית" ( שחם , ...
אל הספר