בין הטיעונים הבולטים של המתנגדים לשיריו של ישורון "פסח על כוכים" ו"רוח בארבה" שכיח הטיעון הלשוני . לדברי צורית , ההתנגדות נבעה "מאי מוכנותם של השירים ומהמוזרויות השונות בצירופי המלים , בעברית , יידיש , ארמית וערבית" ( צורית , , ( 160 51995 וחיה שחם מציינת שבין השאר האשימו אותו ב"התרחקות מכוונת מפוריזם לשוני" ( שחם , . ( 63 : 1996 ש . שלום כתב : " לשם מה באמת 'יהנדס' אם אפשר לשוב בסרבלים מטונפים אל 'פאטמה' ולאכול 'סארדינס' עם 'בראנז'ינס "' ( צורית , , ( 165 : 1995 ויעקב גיל טען שהשיר "כולו התבוללות ערבית , עבדות מוסרית ותסבוכת נפשית" ( שם : . ( 163 על השירים נכתבו פרודיות שהלעיגו בין השאר , ואולי בעיקר , על הלשון ( שחם , . ( 69-53 : 1996 גם ידידו הקרוב של ישורון פנחס לרר לא השלים עם העברית שלו , עם "העילגות שלו , שנשארת תמיד עילגות" ( צורית , . ( 162 : 1995 יוחאי אופנהיימר , המייחד בספרו על ישורון פרק ללשונו , מדגיש את היותה בלתי נורמטיבית ומאופיינת , בין השאר , בשימוש ללא תקדים בצורות לועזיות , ובייחוד ביידיש . "היידיש בוקעת מבעד לעברית כלא מוותרת , אצל משורר שכל נטייה פוריסטית זרה לו...
אל הספר