כאשר ביטא ישורון בשירו "אחפךים" ( 1948 / 9 ) תחושה של אדם מנודה " ) אולם אזי גךשתי מפתכם , " ישורון , א : ( 55 לא שיער , מן הסתם , עד אנה יגיעו הדברים כעבור שלוש שנים . התגובות הקשות שעורר השיר "פסח על כוכים" הביאו אותו להשיב לתוקפיו בשירו "רוח בארבה , " אך התגובה לשיר זה לא היתה קלה יותר " . שנים לאחר מכן אמר למראייניו : "זאת היתה הרגשה קשה , כאילו מגרשים אותי מהעם היהודי , מצאו את עכן ורוגמים אותו באבנים" ( צורית , , ( 165 ; 1 1995 וכן , "את מיטב ימי עברתי בביזוי ובהתנכרות [ ... ] החרמה היתה" ( שם : . ( 167 מה שעבר על אצ"ג בשנות השלושים עבר עתה על אבות ישורון : הדרה מקבוצת השיח הדומיננטית . אלא שהאחד הוחרם בשל עמדותיו הלאומניות והגזעניות , ואילו נידויו של האחר בא לו על שום רעיונותיו ההומניסטיים והאוניברסליסטיים . שניהם מצאו עצמם מחוץ לגבולות השיח , כל אחד מן העבר האחר . לימים אמר את דעתו על כללי השיח שלהם סירב להיכנע : אולי הדור ההוא חנק . אולי הדור ההוא לא הבין . נמאס מהדור ההוא [ ... ] וראית את קטנותה של השירה , קטנותם של שירים , היותם תלויים בדעת הקהל הקטן . ההשתעבדות , הקרתנות שב...
אל הספר