רסז הדיגים שהעלו אבנים במכמרתם

דיגים מ # כו מכמךת מן המלם . מאחר שהיתה כבדה ביותר , שמחו : : T ורקדו 1 ; T בחשבם T : T : שהיא v מלאה : " T ציד דגים •* T . אולם T כאשר ~ : Y הוציאוה - ליבשה TTT - ראו , שדגים TV " יש בה - T רק : I מעט : , - אבל T - היא 9 לאה אבנים וךברים אחרים . התעצבו ? א 7 אל לבם , ןלא הצטערו :- : ? כל ? r כך I T על המקרה ? : / : ? - שקרה TITV אותם , ' T סשם : •• $ צר - היה TT להם על תוחלתם קזנכןבה . דדה ביניהם זקן אחד , והוא אמר להם : ץחךל נא מזה , ידידי ! חךי נךאה , כי אחות לש ?? חה תוגה , ומן הה ? ךח , ^ גם אנו , א ?» ר הקדמנו לשמר ? נו כל כך , נשא עתה ? צער כל ^ - הוא ' ! \ C מן הךאוי , ק 1 גם אנךןנונךאה את חליפות החיים ולנמורותיהם ולא תזוח דעתנו עלינו בהצלחותינו תמיד , ? ד ? תנו כי אחרי אויר צח ןשקט תבוא בהלרח סופה .  אל הספר
מוסד ביאליק