רקע : ייהודה של העיר טבריה הורדוס אנטיפס בנה את העיר טבריה בסביבות שנת . 20 כבר עם ייסודה נמנעו היהודים להתגורר בה משום שנבנתה על בית קברות . אנטיפס יישב את העיר בנוכרים , בעניים ובעבדים משוחררים ואף הכריח יהודים להגר אליה בכפייה . לאחר הדחתו של אנטיפס בשנת , 39 סופחה העיר עם שאר תחומי שלטונו לממלכת אחיינו אגריפס הראשון , ולאחר מותו של זה בשנת 44 עברה העיר לשלטון רומאי ישיר עם סיפוח ממלכת יהודה לאימפריה . ההתיישבות היהודית בעיר החלה עם מפעל הטיהור של טבריה בידי רבי שמעון בר יוחאי . במהלך המאה השלישית עברה הסנהדרין בהנהגת רבי יהודה נשיאה לטבריה , וזאת בהשראת רבי יוחנן ? דול אמוראי התקופה , שקבע בה את מושבו . זו היתה תחנתה האחרונה של הסנהדרין , כפי שמספרת לנו המסורת התלמודית משמו של רבי יוחנן ( ראש השנה לא ע " א . ( בזמן שרבי חייא עולה לארץ , טבריה עוד נחשבת לעיר שיהודים מהססים אם לגור בה . רק דור אחד חלף מטיהורה של העיר והמרכז היהודי התלמודי עוד היה מרוכז בסביבות הסנהדרין , בין בית שערים לציפורי . העיר עצמה גדלה באוכלוסין ושגשגה מאוד כפי שמעידים מקורות רבים . עלייתו של רבי חייא מבבל לטב...
אל הספר