כבר ר' יוסף אלאשקר כתב בתלמסן בשנת רפ " ט ( 1529 ) את צפנת פענח , והוא ניסיון לפרש את הקשר בין ששים המסכתות שבמשנה על דרך הקבלה , בעיקר על פי ספר יצירה , ספר הגן , הזוהר וכדומה . חיבור אחר , המובא בחוג דרעא , הוא ספר הזקן , שייתכן שנכתב אף הוא על עניינים תלמודיים , אם כי קשה להכריע על פי המובאות המועטות . גם רבי אברהם אבן מוסה כתב חיבורים על מסכתות אחדות , שאמנם בעיקרם הם לפי הפשט , אך הוא שילב בתוכם דברי דרוש וקבלה , ודווקא באלה סבור 645 היה שהוא זוכה לגילויים בעת שנתו . אפשר להיווכח בגישתו הקבלית בפירושו מנחת סוטה שנדפס בירושלים תשנ " ט . פירושו של רבי יצחק טייב בתוניס , חלב חטים , אף הוא משלב בתוכו דברי קבלה , אם כי 647 במידה לא רבה . חיבורים אחדים הוקדשו למסכת אבות . ר' יוסף אלאשקר כתב את מרכבת המשנה ( לוד תשנ " ג , ( אך כדבריו : " ראיתי לפרש אותה כפי הפשט , ואח " כ אעורר קצת מקומות ואתיר אותם כפי הפשט וכפי הדרך המקובל " ( עמ' . ( 168 אך למעשה הוא מיעט ברברי קבלה . אולם הפרוש 648 החשוב ( ראשית המאה הי " ז ) הוא פרח שושן , מאת ר' יעקב איפרגאן . ייזכר גם פירושו של ר " י כנאפו , ששולב...
אל הספר