רציונליות התלמוד

הנחת היסוד של לוינס בשיעוריו התלמודיים , המהווה מאפיין נוסף של מדרשו , היא שהתלמוד הוא טקסט רציונאלי , ומשום כך מזמין את הפרשן להשתמש בכלים רציונליים . בשונה מן התנ"ך הנסמך על השראה , על הנבואה אשר מקורה הוא אולי מחוץ לאדם , התלמוד הוא שיחה בין אנשים , שהגיון הוא הכלי המשרת אותם . ליצירת המדרש ולפסיקה יש כללים וחוקים , שבמסגרתם הוויכוח הוא רציונלי , דיבור ושכנוע . הפעלת כלים רציונליים בפרשנות התלמוד , בהנחה שהוא מושתת על דיון רציונלי , תואמת את מבנה התשתית שלו . זהו עיקרון מתודי המאפשר חופש רב , שכן בדיונים רציונליים יש מקום לריבוי דעות המתנצחות זו עם זו על בסיס שוויוני , כל עוד לא שוכנע אחד הצדדים בצדקת האחר . זהו החופש האינטלקטואלי של הפרשן . בהקשר זה מעניין לציין שלוינס ממעט בפירוש דיונים הלכתיים , דיונים דיאלקטיים המצטיינים במבנה הלוגי שלהם , ונוטה לעסוק יותר 72 וראו אליזבט גולדוין , "יהדות כשליחות אוניברסלית בהגותו של עמנואל לוינס , " עילנים בתקומת ישראל , ( 2008 ) , 18 עמ' . 98-79 73 עיקרון זה מודגם בצורה מפורשת בסיפור המופיע בתלמוד הבבלי , בבא מציעא נט ע"ב הידוע בכינויו "תנורו ש...  אל הספר