הנחת היסוד של חיבור זה היא שהמדרש הוא שיטה מרכזית של הפרשנות היהודית לתורה לאורך הדורות , שתרמה רבות לעיצובה . למרות המאפיינים המשותפים למדרש , אפשר גם להבחין במייחד מדרשים מסוגים שונים , תקופות שונות ובתי יוצר שונים . היחס שבין פרשן מסוים לטקסט מתאפיין במגמות פרשנותו , ואכן אפשר להבחין בין מגמות מדרשיות של חכמים , דוגמת אסכולת ר' ישמעאל ואסכולת ר' עקיבא במדרשי תנאים , או הלל ושמאי ובני פלוגתא ידועים נוספים . אפשר גם לאפיין הבדלים מהותיים בין המדרש של חז"ל למדרש של ספרות הזוהר , בין פרשת שבוע מבית היוצר של רב אורתודוקסי לבין מדרש פמיניסטי . עצם הרעיון של מדרש , המקנה מקום מרכזי לעמדתו של הפרשן , לעולמו ואישיותו , מזמין סוגי מדרש שונים . ולכן שאלות כמו על מה מתבונן מדרש מסוים , מהם הדגשים שלו וממה הוא מעדיף להתעלם , מסייעות מאוד בנסיון להבין אותו . כל זה נכון גם באשר למדרש של לוינס , ולהלן אדון במאפייניו הייחודיים .
אל הספר