בתוך הריבוי , מגוון הקולות והחופש הפרשני , נשאלת שאלת הגבולות : האם כל פרשנות היא לגיטימית ? האם אין גבול לחופש ? כבר הוצגה טענתו של לוינס , שפירוש הנוגד את מה שהוא מגדיר כ"הקשר של המכלול , " כלומר , הפניית האני אל עבר האחר , אינו פרשנות לגיטימית . יש לו גם הרבה אמירות על הגישה הנכונה אל הפרשנות : הוא מתנגד לעיסוק אינטלקטואלי בטקסט , לפרשנות המתעלמת מן ההשלכות המעשיות שיש ללימוד זה . הוא סבור שאין להתייחס לתורה כאל מושא למחקר כי אם כתורת חיים . מכך נגזרים העקרונות ליצירת פרשנותו . אך לא די בכך . הפרשנות צריכה להיווצר מתוך דיבור בין אנשים שונים , בשיחה לימודית . תהליך הלמידה הבין אישי מחבר את התלמיד למסורת הלמידה של הטקסט , מעניק לו כלים להבנה וליצירה ומאפשר לו , אגב שאלות ובירור עם אנשים נוספים , את יצירת פרשנותו הייחודית . הפרשן אינו יוצר את פרשנותו בריק . הוא זקוק לסביבה לימודית , למורה ולעמיתים , שאתם נוצר דיאלוג לימודי . מדוע ? האם צריך לחשוב על השכל האנושי כעל הצטיינותו של היהיר ? מוצאה של התבונה הכללית בציבור אנושי , ועליה להיות נגישה לשאר האנשים ולאוניברסליות . היא משתתפת בגאונו...
אל הספר