כמו כל פרשנות דרשנית , שיעוריו התלמודיים של לוינס מוסיפים להבנתו הפשוטה של הטקסט משמעויות חדשות , שהן רלוונטיות לדרשן ולקהל שומעיו . נקודת המוצא של שיעורים אלה היא תמיד סוגיה הלקוחה מן התלמוד הבבלי , שאותה הוא מפרש באופן עקבי ושיטתי , ובדרך כלל אפשר לראות היכן פירושו מוציא את הסוגיה או חלקים ממנה מפשוטם ונותן להם משמעויות נוספות ואחרות . עיון באחד מהשיעורים התלמודיים יאפשר לבחון כיצד פועלות טכניקות ודרכי מדרש המשותפות לחז"ל וללוינס . עצם הבחירה לעסוק בנושא "הנעורים / הנוער של ישראל" באמצעות סוגיה על הנזיר היא דוגמה למעשה דרשני : לוינס מוציא את מושג הנזירות מפשוטו , ובהקשר החדש מעניק לו משמעות חדשה . הכנס שבו נלמד השיעור ב , 1970 - נערך כשנתיים אחרי מרד הסטודנטים בצרפת , ומטרתו היתה לדון בשאלות של הנוער היהודי באותה תקופה . אך לוינס בחר לדרוש גם את נושא הכנס ולהוציאו מפשוטו , ובמקום לדבר על " הנוער של ישראל , " עסק ב"נעורים של ישראל" ( בצרפתית המילה jeunesse היא דו משמעית ;( או במילים אחרות , ברלוונטיות של היהדות לעיסוק בשאלות הנשאלות במאה ה 20 בעולם המערבי . לשם כך בחר סוגיה ממסכת נזי...
אל הספר