מקומו המרכזי של הדרשן ותפקידו כמי שמאפשר לתורה לפעול את פעולתה , ללמד את האתיקה , כמי שמשמיע ומתווך את ההתגלות , הוא נושא שלוינס עוסק בו הרבה . כך , למשל , בשיעור התלמודי הנקרא "רצון השמים וכוחם של בני אדם , " שבו לוינס מסביר את הרעיון ובו בזמן גם מממש אותו , נוטל חלק בהתגלות ; שכן שיעור זה הוא מדרש על הסוגיה התלמודית , מדרש על מדרש . הסוגיה בתלמוד הבבלי ( מכות כג ע"ב , ( יוצרת קשר והקבלה בין תפקידו של בית הדין האנושי במימוש הצדק האלוהי בין בני אדם לבין הפרשנות של דברי התורה , המגלה את הרצון האלוהי . בשני המקרים יש מקור טרנסצנדנטי לערכים שבני אדם אינם יכולים ליצור מתוך עצמם , אשר עניינם הוא היחסים שביניהם . בבית הדין ובמדרש , נוטלים בני האדם לעצמם את הערכים הנלמדים מן הטרנסצנדנטי , מנסחים ומממשים אותם . זו סמכותם ואחריותם . המשנה קובעת : כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתתם , שנאמר : "ונקלה אחיך לעיניך" ( דברים כה ג . < כשלקה הרי הוא כאחיך , דברי ר חנניה בן גמליאל . התורה מציינת חטאים רבים שהעונש עליהם הוא "כרת / ' כלומר , מיתה בידי שמים של החוטא ושל כל צאצאיו . זהו עונש טוטלי . מבחינ...
אל הספר