על מקור התורה וכיצד נוצרה לוינס אינו אומר דברים מפורשים . הוא מתייחס לשאלה זו בעקיפין , למשל , בשיעור התלמודי שלו על הסוגיה ממסכת מגילה ז ע"א . שם , במקביל לסוגיה התלמודית , הוא מנסה להבין מהם הקריטריונים שהביאו להכללתה של מגילת אסתר בתנ"ך . אמנם הוא אינו אומר זאת , אך בדיון הזה , המושכל , בקריטריונים להכללת ספר מסוים בתנ"ך , יש כדי ללמד על התהליך שעברו ספרים אחרים לקראת הכללתם בקנון המקראי . אפשרות זו נפתחת כבר על ידי הדיונים התלמודיים בקדושתם והכללתם של ספרים נוספים בתנ"ך , דוגמת קהלת , שיר השירים , ואיוב . ( אך לעולם לא על אחד מחמשת חומשי התורה . ( 17 אפשר לראות כיצד לוינס מאתגר כל ניסיון להופכו להוגה יהודי דתי מחד גיסא או לפילוסוף שהגותו חילונית במהותה מאידך גיסא , כפי שנעשה על ידי חוקרים שונים היום בארץ . דווקא מורכבות עמדתו אינה מאפשרת לרדד את יצירתו לכדי ממד אחד . לוינס מאתגר בהגותו הן את עולם הערכים החילוני ההומניסטי והן את עולם הערכים הדתי האורתודוקסי המוכן לקבל את התוכן התיאולוגי של הכתובים כפשוטם . זו הצגה סכמטית שלוינס חותר תחתיה בכל מפעלו הפילוסופי והיהודי . 18 "מקום בתנ"ך...
אל הספר