מבוא: נושא המחקר ותרומתו

חוקרי הקוראן , החל מהמאה הי"ט ואילך , עמדו על מציאותם של דמויות , תימות ומוטיבים סיפוריים , שעשו את דרכם מהמקרא ומדרשיו אל הקוראן ונקלטו במסכת הסיפורית שלו . יש מקומות מעטים שהחומר השאול נקלט כמעט בשלמותו , אך בדרך כלל חלו בו שינויים מסוגים שונים : קיצורים , השמטות , תוספות או עיבוד מחדש של חומרי הסיפור . היקף השינויים ומשמעותם משתנים , כמובן , מעניין לעניין . בניגוד להיסטוריוגרפיה המקראית , הבנויה כמסכת סיפורים הדוקה למדיי , המתמקדת בדמויות הגיבורים ומקבעת אותן במרחב ובזמן , הרי הקוראן איננו סיפור מתפתח , אף לא מחרוזת סיפורים הקשורים זה לזה , אלא הוא בנוי באסופה של נאומי הטפה , שמשולבים בהם למקוטעין חומרי סיפור מן המקרא וממדרשיו . כדי לקבל תמונה כוללת על אישים ואירועים מקראיים , חייב הקורא בקוראן לרכז יסודות סיפוריים , הפזורים בדרך כלל על פני סורות שונות בקוראן . התייחסותו של הקוראן למקרא דומה באופן חלקי להתייחסותו של ז'אנר המדרשים למקרא . בדרשות חז"ל , המסתמכות על כתובי המקרא , מרובות גם כן התייחסויות מקוטעות לסיפורי המקרא ולדמויות המקראיות . התייחסויות אלה עוברות במקרים רבים מטמורפו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד