תשובת מהר"ם מרוטנבורג

דומה שהתשובה המעניינת ביותר ביחס להריגה עצמית והריגת בני המשפחה היא תשובתו של ר' מאיר בר ר' ברוך , המהר"ם מרוטנבורג , מאחרוני בעלי התוספות ומנהיגה של יהדות אשכנז במחצית השנייה של המאה השלוש עשרה . בתשובתו יש לבטים וספקות עד להכרעה חדה המכשירה את שחיטת בני המשפחה . יהודי מיוסר שואל , מנהמת לבו , את מהר"ם מרוטנבורג : אם צריך כפרה על ששחט אשתו וד' בניו ביום הרג רב בקופלינץ עיר הדמים , כי כך בקשוהו , יען ראו כי יצא הקצף מלפני ה' והתחילו האויבים להרוג בני אל חי הנהרגים על קידוש השם , וגם הוא רצה להרוג עצמו במיתותם אלא שהצילו ה' על ידי גויים . בשנת כ"ה לאלף השישי ( 1265 ) בחג הפסח נפגעו יהודי קובלנץ . ( Koblenz ) בספר הזכרון של קהילת נירנברג מאוזכרים "הרוגי קופלינץ" - שלוש משפחות , שני גברים ואשה חסידה שמתו על קידוש השם . אחת המשפחות היא "אשת ר' אברהם בר משה וילדיו שנשחטו . " לפנינו ניצב שוב אברהם הנדרש להקריב את ילדיו ואשתו על קידוש השם , והוא אכן עבר מכוונה למעשה . ר' אברהם בר משה מילא את רצון משפחתו "כי כך ביקשוהו" כפי שהיה מקובל בדור ההוא - למות על קידוש השם באופן אקטיבי בעת שהנוצרים מבק...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד