2. תיקוניהם של דיוקלטיינוס ויורשיו

במאה הג' עבר משבר קשה על האימםריום הרומאי , 5 ולא נסתיים אלא עם עלייתו של ךיוקלטעניס 284 ) לספה"נ , ( שהתחיל בתיקון יסודי של מבנה המדינה . המשבר הוכיח , כי חלוקת האימפריום לפרובינקיות גדולות וריכוז הצבא במחנות של שניים עד ארבעה לגיונות לא היו לתועלת המדינה . המנגנון הזעום של הנציב לא השתלט כראוי על חיי המדינה , והצבא הרב שעמד בפיקודו היה מעורר אותו למרוד ולהכריז את עצמו קיסר . הפריע גם ריחוקו של הקיסר , היושב באיטליה , מן המדינות ובעיקר מן הגבולות שעליהם איימה תמיד סכנת הפלישה — פלישה גרמנית , פלישה גותית או פךהית . דיוקל טי ! נוס ויורשיו ראו איפוא את התרופה בהגדלת המנגנון הממשלתי ובפיצולו גם יחד . סיסמתם היתה : חלוקת התפקידים . על ידי הסתעפות המנגנון ביקשו לעשותו יעיל יותר , ועל ידי פיצולו נתכוונו למנוע הצטברות כוח רב בידי פקיד אחד . פעולת החלוקה התחילה בדרגות העליונות של השלטון . האימפריום חולק בין ארבעה קיסרים : שניים עליונים , האוגוסטים — ( Augusti ) אחד במזרח ואחד במערב ; ושני קיסרי משנה העוזרים להם , והמכונים קיסרים סתם . ( Caesares ) אוגוסטוס המזרח שלט על המזרח סתם , במובן המצו...  אל הספר
מוסד ביאליק