ההיבט הקוגניטיבי שהארכנו בו בדיוננו עד כאן , אין בו למצות את תהליכי הרפלקציה . הרפלקציה כשם שהיא פעילות מנטלית היא גם נטייה או עמדה שיש או אין לבניאדם , והיא כזאת שאפשר גם לטפח אותה . ( Buchmann , 1993 ) יש חוקרים המגדירים את הרפלקציה כהלך-נפש , דיספוזיציה לבחינה עצמית ולחיפושי "העצמי . ( Buchmann 1993 ; Gore , 1988 ) self-n , " במודל של לודן ( Louden , 1992 ) האינטרוספקציה , הנטייה להתבונן פנימה , להבין ולהעריך את עצמך מוגדרת כמרכיב מרכזי בתהליכי הרפלקציה . בעיני דיואי ( Dewey , 1933 ) פתיחות , התמסרות לבחינה עקבית של העצמי , אחריות ויושר אינטלקטואלי הם חלק בלתי נפרד מעולמו הרוחני של ההוגה הרפלקטיבי . שון ( Schon , 1988 ) רואה את הפתיחות להתנסויות מפתיעות ואת היכולת להיות מופתע כצעד ראשון ופותח לתהליכי הרפלקציה . ואולם המורים בדרך כלל נרתעים מפני מצבים מפתיעים . הס חשים עצמם פגיעים והם גם חרדים מפני הפתעות , מצבי מבוכה ואי-ודאות . הם מרגישים לא נוח במצבים של חוסר ידע וחוסר יכולת שליטה . בתרבות בית הספר המסורתי מצפים מן המורה לדעת להשיב לשאלות התלמידים ולהיות מקור וסמכות לידע . מצבי הפ...
אל הספר