בכרך עדויות על השואה מפי עדי ראייה שהוציאה לאור מפלגת העבודה בישראל צוין , שאף על פי שיהודי אירופה ידעו היטב מה עלה בגורלם של רבים מאחיהם , ומה יעלה בגורלם שלהם אם גם הם יילכדו , לא שינו רבים מהם ממנהגם . בגטאות רבים נראו מבעד החלונות יהודים לומדים תורה , או מניין יהודים העומדים בתפילה והם עטופים בטליתות ומעוטרים בתפילין . בראש השנה וביום הכיפורים היו מתעטפים ב"קיטל" הלבן המסורתי ומתפללים בקול רם . היו גם כאלה שהרחיבו עוז ופסעו ברחובות עטופים בטליתות כאילו נמצאו בירושלים , כמו סר מלבם כל פחד . נהגים כאלה רווחו בגטאות ; במזרח אירופה כולה המשיכו היהודים לנהוג כמקודם . בוורשה התחבאו קבוצות של "בחורים " ( תלמידי ישיבה צעירים ) בבונקרים שהיו פזורים בכל פינות הגטו , התפללו ולמדו תורה במשך כל היום והסיחו את דעתם מן המתרחש בעולם שבחוץ . רק בלילות היו כמה מהם זוחלים ויוצאים אל מחוץ למקומות המחבוא שלהם ומחפשים מעט לחם , לקיום נפשם בלבד . קבוצות כאלה היו בגטאות רבים . חבר אחד בחבורה כזאת , שהסתתרה ברחוב מארינארסקה 47 בגטו לודז , ' מספר : מבחוץ נראה ה"שטיבל" שלנו כצריף עזוב או כרפת הרוסה למחצה . ו...
אל הספר