[פרק שני] מסקנה: על חכמת המדינה של הרומאים העתיקים

[ פרק שני ] מסקנה : על חכמת המדינה של הרומאים העתיקים 950 וכאן עולה בעיה שפתרונה , כמדומה , קשה ביותר : איך ייתכן שבקיאותם של הרומאים בענייני מדינה הייתה רבה ביותר דווקא בזמנים שבהם רומא עדיין הייתה חסרת תרבות , ואילו בזמניה הנאורים של רומא אומר אולפיאנוס ש"כיום רק מעט מומחים לענייני ממשל מבינים בענייני המדינה [ 3201 ? " התשובה היא שהרומאים העתיקים , גיבורי העולם , שמרו מטבעם - מהסיבות הטבעיות שהולידו את רוח הגבורה של העמים הקמאיים - על היושר המדיני , שהתבסס על הקפדה יתרה על קיום החוקים לפי המילים שבהן נוסחו ; וכיוון שהקפידו על המילים עד כדי אמונה תפלה , הם ביצעו ללא דחייה את צו החוקים בכל הנסיבות , גם כשהללו נתגלו כחוקים מחמירים , נוקשים ואכזריים ( ראה מה שאמרנו בנידון זה לעיל , ( 1322-321 , 381 כדרך שנהוג כיום בכל הנוגע למשפט המדינה . אם כן , היושר המדיני שעבד בדרך הטבע את כל הדברים לאותו חוק , השליט על החוקים כולם , אשר נוסח בידי קיקרו בחומרה הראויה לתוכנו : "תהי ישועת העם בגדר חוק עליון" [ על החוקים , ג , . [ 3 שכן בתקופה ההרואית , כאשר המדינות היו אריסטוקרטיות , כל אחד מהגיבורים נ...  אל הספר