ר' צדוק כראי התקופה משפרץ המרד הגדול מצאה ירושלים את עצמה בידי מנהיגות קנאית ללא פשרות . כל אלמנט שזוהה כבעל מגמה פשרנית סולק מהזירה , בדרך כלל במכת חרב . חלק מן המנהיגים המתונים הצטרף לקנאים , דוגמת רבן שמעון בן גמליאל , נשיא ישראל , שעל פי המסופר ב"חיי יוסף" חבר ליוחנן מגוש חלב ולפי המסופר באבות דרבי נתן נהרג על ידי הרומים . מדרש " אלה אזכרה" מספר על מותו הנורא של רבן שמעון בן גמליאל יחד עם ר' ישמעאל כהן גדול . הדמות המפורסמת שלא הסכימה ליישר קו עם מנהיגי המרד היא זו של רבן יוחנן בן זכאי . ריב"ז , שערק מן המצור , קיבל את חסותו של אספסיינוס , והמדרש ( איכה רבה ) מספר שהוא אפשר לו להוציא את חבריו עמו . על מפעלו של ריב"ז ומשמעותו לדורות נעסוק בעתיד . הנה תיאורו של ריב"ז בשעת החורבן : היה רבן יוחנן יושב ומצפה כנגד חומת ירושלים לדעת מה יעשה בה כדרך שנאמר בעלי : והנה עלי יושב על הכסא יד דרך מצפה ( שמואל א , ד יג . ( כיון שראה ריב"ז שחרב ביהמ"ק ונשרף ההיכל , עמד וקרע את בגדיו וחלץ את תפליו והיה יושב ובוכה ותלמידיו עמו [ אבות דרבי נתן , נוסח ב פרק זן . ריב"ז דומה לעלי הכהן . הוא אינו שותף לק...
אל הספר