עקדת יצחק בספר הזהו ספר הזהר חולל מהפכה במהלך התפתחות תולדותיה של ההגות היהודית . יצירה זו פרצה את חומות הדומייה של המיסטיקה היהודית הקדומה , אשר שמרה בקנאות על סודות האלוהות והבריאה . אנו נתייחס כאן לחלק בספר הזהר המכיל דרשות הערוכות על פי סדר פרשות התורה . לפי המסורת מיוחס ספר הזהר לרבי שמעון בר יוחאי ( רשב"י ) וחוגו , ואילו המחקר מייחס את כתיבתו לר' משה די לאון ( ספרד , נפטר בשנת ' . ( 1305 הספר מאפשר לקוראיו הרבים לבוא במגע עם עולם מיסטי עשיר שאינו מתעלם מבעיות הקיום היום יומי של האדם ומעניק משמעות רוחנית עמוקה לשאלות הרבות שעמן נאלצו בני דורו להתמודד . על אף שניתן היה להתרשם מקריאת הכתבים השונים שמדובר ביצירה שבחיבורה השתתפו מחברים רבים והזהר אינו אלא מעין אנתולוגיה של כתביהם , קבע גרשם שלום במחקריו שאת ספר הזהר יצר מחבר אחד בלבד . לא רבי שמעון בר יוחאי שישב במערה בגליל במאה השנייה לספירה מוצג על ידו כמחבר הספר , אלא הרב משה די ליאון בספרד במאה השלוש עשרה . מבחינתנו חשובה קביעה זו כדי שנוכל להתייחס אל פרשנות התורה שבספר הזהר כאל ספר אחד אשר משקף כיווני מחשבה רבים ואשר יצר מחבר אחד...
אל הספר