פרק י"ג האם יש לסובלנות שורשים במקראל השם ההולם פרק זה הוא לאמתו של רבו : 'הסובלנות - אין לה ( כמעט ) שורשים במקרא . ' אך מכיוון שאני נרתע מלהכריז על אמת קשה זו בכותרת , נקטתי לשון שאלה . ב'אנציקלופדיה מקראית' נחפש לשווא את הערך 'סובלנות , ' והוא הרין באחיותיה הלועזיות . ואכן , המושג 'סובלנות' זר לרוחו של המקרא , ואין צריך לומר שאין בעברית מקראית מילה המביעה את תוכנו . המושג הוא פרי רוחה של ההשכלה האירופית , והמילה 'סובלנות' שייכת לעברית החדשה . אני מגדיר את הסובלנות כרצון וביכולת נפשית לסבול שוני אתני , תרבותי , חברתי , אידאולוגי או דתי , ולהתייחס לשונה בהבנה ובכבוד . גם הסבלנות כרוכה בסבל , אך הוא אינו נגרם על ירי השונות , אלא על ירי הזמן . האיש הסבלן סובל באורך רוח עיכובים בהגשמת מאווייו וציפיותיו . החולה נדרש למידה גדושה של סבלנות , ולכן הוא קרוי בלשונות אירופה פציינט , ( patient ) שם תואר הגזור מ'סבלנות' . ( patience ) לא כך בעברית החדשה , שבה נגזרו הסבלנות והסובלנות משורש אחד , משום ששתיהן כרוכות בסבל , או לפחות במאמץ גדול . סובלנות היא קבלה רצונית של האחר , של השונה ושל היריב ,...
אל הספר