יחסו של בן גוריון לגולה ולעלייה * זאב צחור בשנת , 1961 כאשר דוד בן גוריון , ראש ממשלת ישראל , היה בשיא תהילתו , הוא הכריז : 'אין אני ציוני ואיני לאומי . ' בהכרזה זו יש , לכאורה , ערעור על כל פעילותו מאז עלה לארץ ישראל , חמישים וחמש שנה קודם לכן . הסבר לה כתב בן גוריון לפרופסור ברוך קורצווייל מאוניברסיטת בר אילן : אמרתי שאיני לאומי ואיני ציוני - כי יהדותי מקורה בתולדות העם היהודי , במורשתו ובמקור מחצבתו : אברהם אבינו ומשה רבנו והושע ומיכה וישעיהו וירמיהו והלל ורבי עקיבא ורבי יהודה הלוי לא היו 'לאומיים' ולא היו 'ציוניים ' והמילים האלה היו זרות להם ולא אמרו להם כלום ואין הן אומרות כלום גם לי ואין לי כל צורך בהן ' . דבריו אלה של בן גוריון בן השבעים וחמש לא היו פליטת פה או ביטוי זעם חד פעמי , אלא מעין סיכום של השקפת עולם חדה וברורה , שנשא במשך עשרות השנים של פעילותו בחיים הציבוריים היהודיים . העם היהודי עבר בתקופה זאת אירועים אינטנסיביים , ובן גוריון הרבה להתייחס אליהם בנאומיו , במכתביו וביומניו . אלה משתרעים על פני למעלה מחצי מיליון דפים בארכיונו אשר בשדה בוקר , ומלמדים על תהליכי ההתפתחות ...
אל הספר