הנהגה ומנהיגות בקהילות גרמניה במאות ה 16 וה 17 יצחק ( אריק ) זימר יונתן ישראל , שדן בתולדות יהודי אירופה בתקופת המרקנטיליזם , ( 1750-1550 ) צייר תמונה רחבת היקף של יהדות זו וניתח אותה בהעמקה . הוא קבע שבמשך המאה ה 15 ושלושה דורות של המאה ה 16 התגברו במידה רבה גירושי התושבים היהודים מעריהם , מאזוריהם ומארצותיהם בכל רחבי אירופה . לשיא הגיעה תנופת הגירושים בגרמניה - במהלך כ 150 שנה גורשו היהודים בשיטתיות מרוב רובם של שטחי ארץ זו . אך כיוון שגרמניה הייתה מפולגת ומפוצלת לעשרות נסיכויות מצאו המגורשים מאזור אחד מקלט באזור אחר , ולמעשה נעו ונדו היהודים ממקום למקום ברחבי גרמניה , במיוחד מן העיר לכפר ומן המערב למזרח . הגורם המניע לגירושים היה בתחילה הכמורה הזוטרה המקומית ובמיוחד הנזירים , שעוררו את האוכלוסייה העירונית לשנאת היהודים . הגירושים האחרונים בתהליך , בשבעים וחמש השנים הראשונות של המאה ה , 16 בוצעו על ידי הנסיכים האזוריים והכמורה הבכירה האזורית בשיתוף פעולה עם הגורמים המקומיים . החל בשנות השבעים של המאה ה , 16 עם פריחת עקרון raison d'Etarn ( טובת המדינה ) והשלטון האבסולוטי , חלו ...
אל הספר