ישראל קולת השלטון העצמי היהודי בארץ־ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית

ישראל קולת השלטון העצמי היהודי בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית השלטון העצמי היהודי בארץ ישראל בשלהי התקופה העות ' מאנית ניצב בין השלטון העצמי הקהילתי שהתפתח בתפוצות היהודיות לבין השאיפה של התנועה הציונית לשלטון עצמי ממלכתי . מבחינת השלטון העצמי המסורתי היו לארץ ישראל קווי דמות מיוחדים . בארץ נפגשו צורות שונות ומגוונות של ארגון קהילתי מסורתי - של ספרדים ועדות ארצות האסלאם , של אשכנזים פרושים וחסידים ושל יוצאי ארצות שונות באירופה . קהילות אלה היו בעלות נהגים שונים ומבנה חברתי וקהילתי שונה . לא זו בלבד שהעדות היו שונות , אלא שהקהילות בארץ היו תלויות ברשויות קהילתיות מחוצה לה . העדה הספרדית הייתה כפופה לעדה הרשמית בקושטא , וכל העדות והכוללים היו תלויים למעשה במנגנון התמיכה המרכזי באמסטרדם ובמקורות התמיכה בארצות המוצא . השאיפות הציוניות לשלטון עצמי עשויות היו להיתפס כהמשך או כניגוד לדפוסים הקיימים בארץ . מדי פעם הופיע הרעיון של הצמחת השלטון העצמי הלאומי מן העדה הספרדית , ולעתים נחשבו אף ארגוני 'היישוב הישן ' כמועמדים לכינון שלטון עצמי ארצי . ארגוני השלטון העצמי החדשים שקמו במושבות ובקהיל...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי