טקסים , חינוך והיסטוריה : יום השואה ויום הזכרון בבתי ספר בישראל * אבנר בן עמום ואילנה בית אל ' זיקה ציונית עמוקה ובלתי נפרכת יקנה האדם הצעיר לא על ידי השגים שכליים והוכחה רציונלית נכונה אלא על ידי אמוציות בריאות מימי ילדות ונעורים , חויות והתרשמויות ברגעי התרוממות נפש והמית לבב ' ( בי בן יהודה , הקרן המחנכת , תנועת מורים למען ציון וגאולתה , ירושלים תשי '' ב , עמ' זזו נ ' בערב יום הזכרון מדליקים בכל בתי ישראל נרות לזכר האנשים שנפלו במלחמות וכן בין המלחמות . גם אני הדלקתי נר ובבית הספר היה טקס . שרו שירים עצובים ולא רקדנו' ( יוסי אשכנזי , כתה ד , 2 עלון בית הספר הממלכתי ערבה , חולון , סיון תשל"א , עמ' . ( 5 השימוש בטקסים לצרכים חינוכיים הוא תופעה ידועה ומוכרת בתולדות הדתות . טקסים כגון סדר הפסח או המיסה הנוצרית נועדו לא רק ללכד את קהילת המאמינים , אלא גם להקנות לנוכחים בהם את עיקרי האמונה באמצעות ההשתתפות באירוע הקדוש . ן גם מדינת הלאום המודרנית ידעה להפוך את הטקסים החדשים , שבהם חגגה את נצחונותיה , למכשירים חינוכיים , שנטעו בקרב ההמונים את עקרונות היסוד של הדוקטרינה הלאומית . ואולם , הן...
אל הספר