ב . ממוהר לכתובה ' תשלום הנישואים ' הרווח במקרא הוא ה ' מוהר , ' דהיינו העברת כסף מן החתן אל אבי הכלה בעת הנישואים . לעומת זאת ספרות חז"ל מכירה מוסד אחר , ה ' כתובה , ' שעיקרה הוא התחייבות שמקבל על עצמו החתן לשלם לאשתו סכום כלשהו של כסף במקרה של פירוק הנישואים ( בשל גירושין או מות הבעל . ( כיצד התפתחה הכתובה ומה מקורו של המוסד המשפטי שאותו היא מייצגת ? במקורות אחדים בספרות חז " ל מיוחסת תקנה כלשהי , הקשורה במוסד הכתובה , לשמעון בן שטח - חכם שחי ופעל במאה הראשונה לפנה " ס . תקנה זו נדונה רבות בספרות המחקר , תוך ניסיון לעמוד על תכליתה מתוך המקורות השונים המדווחים עליה . ההבדלים בין המקורות משקפים כנראה תפיסות שונות באשר לטיבה של התקנה . דומה שבעיקרם של דברים עוסקת המסורת על תקנה זו בהתפתחות יסודית שחלה ב ' תשלומי הנישואים ' בעולמה של ההלכה היהודית , ויש לראות בה ביטוי למעבר מ'מוהר' ל'כתובה ' - מעבר שאירע גם בחברות אחרות בעת העתיקה . 19 נדוניה איננה קיימת כמוסד משפטי במקרא , כפי שהדגיש וסרשטיץ , שם , עמ ' . 126 המקרה האחד והיחיד בקרב ישראלים שנזכרו בו מתנות נישואים שקיבלה האישה מאביה הוא ...
אל הספר