א. נישואי קטנה

א . נישואי קטנה בספרות ההלכה של חז '' ל אין ציון של גיל מינימלי שמתחתיו האישה איננה יכולה להתקדש . ' כל זמן שהבת היא 'קטנה' - דהיינו פחותה מבת שתים עשרה - הרי היא ההגבלה היחידה בעניין זה מתייחסת לאפשרות של קידושים בביאה . ואף בכך , על פי ההלכה האמורה במשנה , הגיל המינימלי שבו אישה יכולה להתקדש בביאה נמוך ביותר : 'בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה ' ( משנה , נידה ה , ד . ( ממקורות תנאיים אחרים עולה , שהיו חכמים שסברו כי הגיל המינימלי הוא אף פחות מכך : 'בת שלש שנים ואפילו בת שתי שנים ויום אחד מתקדשת בביאה דברי רבי מאיר ' ( בבלי , נידה מד סע '' ב . ( ואולם , דעת רוב החכמים הייתה ברשותו המשפטית של אביה , ובתקופה זו עומדת לאב הזכות המשפטית להשיאה . את הכתוב 'את בתי נתתי לאיש הזה ' ( דברים כב , טז ) דרשו חכמים : 'מלמד שהרשות לאב לקדש את בתו קטנה . ' זכות משפטית זו של האב להשיא את בתו הקטנה באה לידי ביטוי במקורות רבים ומגוונים , והיא מן המוסכמות שאין עליהן חולק בספרות ההלכה של חז"ל . המשנה מוסיפה וקובעת , ש ' האיש מקדש את בתו [ אפילו ] כשהיא נערה / 5 שאישה מתקדשת בביאה 'בת שלש שנים ויום אחד '...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי