ב. היחס בין תורה ליראה

ב . היחס בין תורה ליראה במהלך דיוננו עד כה התברר כיצד הצטרפו ערכי התורה והיראה במשנתו ובדרך חייו של הגר " א . הפרישות , המבטאת שלילה של ערכי העולם הזה , והמשמשת בו בזמן מגן ומחסה מפני מדוחי יצר הרע , נועדה בעיקרו של דבר לפנות את מירב זמנו וכוחותיו של האדם ללימוד תורה . עם זאת מצאנו , כי יראתו של הגר " א התבטאה גם בדקדוק במצוות ובתיקון המידות . עתה יש מקום לשאול : מה היתה דעת הגר"א ביחס לאיזון הרצוי בין תורה ל'יראה' מבחינת משקלן היחסי בחיי האדם ? האם לימוד התורה כשלעצמו יכול לשמש גם הוא אמצעי להתעלות מוסרית ? האם ובאיזה אופן מותנים לימוד התורה וטיפוח 'היראה' זה בזה ? בפירושיו של הגר"א למקרא , וכן בדברים שמייחסים לו תלמידיו , מסתמנת מגמה המייחסת ללימוד התורה עדיפות מכרעת הן לגבי מעשה המצוות והן לגבי מלחמת 'היצר' ותיקון המידות . את עדיפות לימוד התורה על פני המצוות ביטא הגר " א בדרך משל : 'שהתורה הוא כמו הלחם שלבב אנוש יסעד ... והוא נצרך תמיד כמו הלחם לכן והגית בו יומם ולילה אבל המצות הן כמו מרקחת שהן טובים לפרקים ובזמנו דוגמת המרקחת הבא מזמן לזמן . ' ... משל זה משקף לא רק את משקלם הסגולי ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי