א. היחס למישרת הרבנות

א . היחס למישרת הרבנות בביוגרפיות של תלמידי חכמים בליטא במאה הי " ט חוזר ונשנה מוטיב קבוע של רתיעה מפני פנייה לקריירה רבנית . גם כאשר מדובר באנשים ששימשו במישרת הרבנות במשך שנים רבות , טורחים כותבי תולדותיהם לציין , שמלכתחילה לא התכוונו כלל לקבל על עצמם תפקיד זה , ועשו כן רק מחמת כורח כלכלי או אילוץ אחר . דוגמה אופיינית לתופעה זו מוצאים אנו בביוגרפיה של ר' הלל מיליקובסקי - מי שנודע גם בכינוי ר ' הלל סלנטר . וכך מספר כותב תולדותיו בשמו של ר' הלל : גם לא עלה על דעתו לעשות את תורתו קרדום לחפר בד , אכל , ועל כן לא נסמך בסמיכת חכמים וגאונים , שהיו בדור ההוא , לדון ולהורות . אכן כאשר נתפרסם שמו לתהלה ולתפארת בידיעתו הגדולה בש"ס ובראשונים זכה לכהן פאר במשמרת הרבנות הראשונה בקהילת קרעווא . רתיעתו של ר' הלל ממישרת הרבנות נבעה אפוא מן ההכרה , שלא ראוי לעשות את התורה קרדום לחפור בה . ביטויה המעשי של רתיעה זו היה הימנעותו מקבלת טמיכה . בהמשך דבריו מוסיף כותב תולדותיו של ר' הלל ומספר , שר' הלל דחה 3 אדר '' ת , תולדות . 4 מ"מ זלמנוביץ , זכרון הלל , וילנה תרס " ב , עמ' . 18  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי