א . פגיעת החסידות במעמד לימוד התורה והלומדים החסידות , שנצטרפו בה בראשיתה להט מיסטי אינטנסיבי עם תודעת שליחות דתית כלפי כלל ישראל , גרמה לזעזוע בסולם הערכים הדתי שהיה מקובל בחברה המסורתית . מנקודת מבטם של המתנגדים , חמורה היתה במיוחד פגיעתה של החסידות בערך לימוד התורה . ככל שהתאמצה החסידות להעמיד את הדבקות במרכז עבודת ה' של האדם מישראל , כך נטתה להמעיט מערך לימוד התורה בדרך המסורתית . לימוד התורה , כפי שנתפס בחברה המסורתית , והדבקות החסידית , מגלמים שתי שיטות שונות זו מזו בהערכת המטרות והאפשרויות בתחום החיים הדתיים . בחברה המסורתית נתפס לימוד התורה כערך דתי ראשון במעלה . במרוצת הדורות עלה משקלו היחסי של הלימוד העיוני , היינו לימוד שלא נועד לפתור בעיות הלכתיות קונקרטיות . התפתחות זו משקפת , כמדומה , את המשמעות הריטואלית שיוחסה ללימוד התורה . כלומר , עצם תהליך הלימוד , אפילו כשאין בו כדי לתרום במישרין לפסיקה ההלכתית , נחשב לעבודת ה' מן המדרגה העליונה . כיוצא בזה ה'גדולה' בתורה , זו הנמדדת באמות המידה של 'חריפות' ו'בקיאות , ' מקנה לבעליה מעלה דתית עליונה . אין הכוונה להציע כאן דיון ממצה ו...
אל הספר