פרק רביעי הגר " א והמתנגדים בעיני החסידים המאבק המאורגן נגד החסידים , שהחל בווילנה בשנת תקל"ב , ( 1772 ) נמשך כשלושה עשורים . במהלך שנים אלה היו החסידים מטרה לרדיפות ולדיכוי . מנהיגי הקהילות , שנטלו חלק במסע נגד החסידות , תיקנו תקנות שהביאו להרחקה ולנידוי חברתי של החסידים , לפגיעה במקורות המחיה שלהם , לאיסור אכילה של בשר משחיטתם ולמניעת קיום מניינים בנוסח המקובל עליהם . נקל לשער את הסבל וההשפלה שהיו מנת חלקם של החסידים באותם אזורים שבהם נרדפו ' . מה היתה תגובתם של החסידים לרדיפות אלה ? בדברנו על תגובת החסידים אין הכוונה דווקא לדרכי הפעולה שנקטו , אלא בראש ובראשונה לתגובתם במישור התודעתי . כיצד הסבירו לעצמם החסידים את העובדה , שמנהיגי קהילות חשובות , ובתוכם גם רבנים ודיינים , רואים בהם ' מינים ' שיש להוציאם מכלל ישראל ? כיצד השלימו עם העובדה , שבין החתומים על כרוז החרם שיצא מברוד נמנו גם חכמי הקלויז , אנשים ששמם יצא לתהילה כגדולים בתורה , בנגלה ובנסתר , וכמי שנוהגים מנהגי חסידות ? ועל כל אלה , כיצד פירשו את העובדה , שהאדם שהוביל את המאבק נגדם היה לא אחר מאשר ר ' אליהו , 'הגאון החסיד' מו...
אל הספר