מסורת פוגשת במודונה : על חירות והלכה יצחק קורן מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית , ואמר להם : אם אתם מקבלים התורה - מוטב , ואם לאו - שם תהא קבורתכם . אמר רב אחא בר יעקב : מכאן מודעא [ התנגדות ] רבה לאורייתא . אמר רבא : אף על פי כן , הדור קבלוה בימי אחשוורוש ( בבלי , שבת פח ע"א ) א אומר אני את דבריי כיליד ארצות הברית , כתושב אמריקה וישראל וכיהודי דתי המחויב לתורת ישראל , מסורת ישראל ועם ישראל , ומקבל את ערכה של חירות הפרט כדבר נתון . מכאן נובע האתגר . האם יש בנו היום מאן דהו שצמח ושגשג בחברה הדמוקרטית החופשית ואינו מעריך בכל מאודו את הזכות לבחור ולבטא את דעותיו שלו , לבחור באורח חיים משלו , בפוליטיקה משלו או במקום מגורים משלו ? בין שאנו שמרנים בין שאנו ליברלים בדעותינו הפוליטיות , כיום כולנו "ליברטריאנים" מושבעים . כולנו מקבלים את העיקרון היסודי של החירות , וחלוקים רק באשר למידה שיש ליישמו . החירות מייצגת את הממד הפוליטי של המושג אוטונומיה במובנו הרחב יותר . במובן הפילוסופי הצר , אוטונומיה משמעה יכולתם של בני אדם להחליט על פעולותיהם בהתבססם על עקרונות שהם קובעים לעצמם . אולם ...
אל הספר