מבוא : סובלנות , מסורת ומודרניות אדם ב' סליגמן בנותיי לומדות בבית ספר יהודי פלורליסטי . לומדים בו ילדים ממשפחות יהודיות אורתודוקסיות , קונסרבטיביות ורפורמיות , ואף ילדים ממשפחות שיש להן מעט מאוד הזדהות דתית ( להבדיל מתרבותית או מהיסטוריה ) כיהודים . אף על פי שבית הספר זכה בפרס על פלורליזם מטעם הקהילה היהודית , איש אינו בטוח למה בדיוק הכוונה . משום כך , מדי כמה חודשים אנו שוקעים בוויכוחים אין סופיים אל תוך הלילה על רוחו ועל משמעותו של הפלורליזם . במהלך אחד מאותם דיונים הצגתי כמה מהרעיונות שאני מגולל כאן בהרחבה - והותקפתי מיד במטחי ביקורת . הורה אחד ציין כבר בראשית הדיון שסובלנות כלפי שוני כלל איננה מה שנחוץ . במקום זאת , טען , יש לאמץ את השוני ולהתחבר אליו כדי להתפתח ולצמוח יחד עם השונים מאתנו . לדבריו , סובלנות היא מידה צנועה מדי , לא איתנה דיה , ולאמתו של דבר נעדרת חוט שדרה מוסרי . הדברים נאמרו בראשית הערב , לפני שרבות מן הדעות , התלונות וההתמרמרויות למיניהן זכו לקבל במה . אולם לקראת סוף הערב לאחר שכמה וכמה הורים קבלו על שתוכנית הלימודים אינה מבטאת נאמנה את מחויבויותיהם ואת צורכיהם הד...
אל הספר