פרק ד היהדות במדינה דימוקרטית למרות השוני המהותי בין האידיאל הדימוקרטי והאידיאל התורני לאורך כל ההיסטוריה של הצורות החברתיות השונות , הצורה הדימוקרטית מאפשרת סדר חברתי סוציאלי וניהול פוליטי ישר ביותר , ומשרתת את צורכי העם , בדרך הצודקת ביותר הידועה בעולמנו . משמע , איפוא , שהבעיה הגורלית מולנו היא — איך לממש את יהדות התורה בחיי העם , בתוך מדינה דימוקרטית . החברה ההילכתית יכולה להיות דימוקרטית , אך ורק כאשר מתקבלת התורה כולה . על כל האזרחים , פה אחד . בו ברגע שמיעוט כלשהו ייפרוש מן הציבור , והרוב ייכוף עליו משמעת התורה , נהרס מיד המבנה הדימוקרטי . מכאן אתה למד שחברה דימוקרטית על פי ההלכה , אפשרית רק אם כל האזרחים מקבלים על עצמם את המשמעת לחוקי התורה , ולתמידות . הימצאותה של חברה כזאת היא היום חלום אוטופי , אך אפשרית לעתיד לבוא , באחרית הימים . מי יודע אם אז . נכון הוא שיהודי מאמין יאמר שהתורה אינה דימוקרטית , והמטרה היא להקים חברה עילית ו"גוי קדוש . " השאלה היא , איך להקים חברה כזאת בזמננו . בינתיים , אין לנו מבנה מדיני לאומי , המתקבל יותר על הדעת מצד היושר והצדק , מאשר הממשל הדימוקרט...
אל הספר