פרק ד היש מוצא מן המבוי הסתום ? כמה רציני הוא המצב , ניתן לשפוט מההצעות לפתרון הבעיות , או מן התקוות שמביעים אנשי רוח . מתוך חווית חייו בקיבוץ , מבקר עמוס עוז , הסופר הנודע , את המציאות הקיבוצית . הוא מבכה את אובדן דרכי החייס המעולים של תנועת הקיבוץ בעבר ואת עליית הזעיר בורגנות . "הנה לפנינו הגלות בכל כיעורה החמדני והמת חסד ובלי שמץ מסוד התפארה שהיה בחיי העיירה הגלותית , בלי פלא הדבקות ובלי עדנת היחסים החברתיים , ובלי החריפות והלמדנות וגמילות חסדים ושאר קסמי החשאין של העיירה . כך הם פני הדברים וכאלה יהיו פני העתיד הקרוב . " ומה היא התקוה , האם בכלל יש תקוה ל כאילו כתשובה לשאלתנו , באים דבריו : " אבל אפשר שבעתיד הרחוק יתרחש איזה רנסאנס ציונייסוציא ליסטי . '' אולי בכוחו של איזה דור בעל געגועים אל העבר , אל הציביליזציה החלוצית המקורית , אל ערכיה , יתרחש הרנסאנס המקווה , "לא מבפנים אלא בעקבות תמורה שתתרחש בארצות אירופה שאליהן , כביכול , נשואות עיני האופנה — והחיקוי שלנו . יעלה ויבוא מחדש אלכסנדר דובצ'ק שנרמס בצ'כוסלובקיה . '' ו"משטר דובצ'ק ורוח דובצ'ק" ישלטו בכל ארצות אירופה ואפילו '' במ...
אל הספר