פרק כו קוצקופשוט י העם מעשה באי ^ ן בערוב ימיו של רבי ישראל בעל-שם-טוב , בשעה שחש ששליחותו בעולם הזה מתקרבת לסיומה ועליו להתכונן לעבור את הסף מהפרוזדור לטרקלין - ביקש מתלמידיו הקרובים שיצאו עמו לשוח בשדה , מעבר לעיירתו מויבוו . ' טייל הבעל-שם-טוב עם תלמידיו וכדרכו תיבל את דבריו במשלים הספוגים אהבה לבורא ולבריאה . שעות ארוכות התיחדו הבעש"ט ותלמידיו בחיק הטבע , בין דשאים ופרחים . עלו גבעות , ירדו מישורים , וכשהשמש עמדה כבר לשקוע בשיפולי הרקיע נכנסה החבורה ליער עבות . הציפורים שעל העצים ניתרו מבד אל בד וקולות שיר-הערש שבפיהן לפני כניסתן לקנן ללינת לילה ליוו את תפילת המנחה של הבעש"ט ותלמידיו . אחרי התפילה קרב הבעש"ט אל אילן שגזעו עבה וענפיו המרובים והגבוהים משתרגים זה בזה . הוא נעמד על יד האילן , שעון על המטה שבידו , עצם את עיניו והחריש . התלמידים שהקיפוהו החרישו אף הם . לפתע פנה אליהם הבעש"ט ואמר : - הרואים אתם אילן והי הרואים אתם את הענפים המסתעפים מהגזע בכיוונים הפוכים ואת העלים היוצאים מכל ענף ? - יום יבוא , וכמספר הענפים והעלים הגדלים על האילן , יהיה מספרם של אלה שיבואו אחרי . זה יכוו...
אל הספר