. 9 מכירת טרפות לנכרי על ידי סוחרים הדוגמה הבאה היא סבוכה למדי - אף שנסיתי לפשט אותה - ואולם היא מראה בצורה יפה כיצד פוסק גדול מצא לו את הדרך , אמנם מסויגת , לפתור בעיה הלכתית כלכלית חמורה . המדובר הוא באיסור לסחור בנבלות וטרפות . איסור זה מפורש במסכת שביעית , פרק ג משנה ז : ... אין עושים סחורה כפירות שביעית ... ולא בנבלות ולא בטרפות ולא בשקצים ולא ברמשים ... מאידך , ידוע הוא שבבתי המטבחיים , בהם נשחטות בהמות עבור יהודים , מזדמנות לא מעט בהמות טרפות ונבלות . ואם יצטרכו לזרוק אותם לאשפה יהיה בכך משום הפסד גדול לשוחטים ובעלי הבהמות . לא זו בלבד אלא שמחירו של הבשר הכשר יעלה , בכדי לכסות את ההפסד שנגרם על ידי השלכת הבהמות הנפסלות מאכילת יהודים , ודבר זה יפגע באוכלוסיה היהודית , ובמיוחד בעניים שבה . הפתרון הנהוג במשך הדורות הוא למכור את הבשר הלא כשר למי שאינו יהודי , ובכך להקטין , ולו במעט , את ההפסד . ואולם כיצד ניתן לעשות כן בניגוד גמור להוראתה המפורשת של המשנה !? כך נשאל רבי עקיבא איגר , ( 1837 1761- ) ובתחילת תשובתו ( שו"ת רעק"א , ח"א , סי' עד ) מעיד הוא כי " ההכרעה קשה בזה . " ובכל זאת...
אל הספר