ישראל במרחב הגלובלי שלמה סבירסקי המושג גלובליזציה עומד בעת האחרונה במרכז הדיון בכמה תהליכים של שינוי המתחוללים בעולם ובישראל בתחומי הכלכלה , החברה והתרבות . בידי אנשי עסקים , גופים פיננסיים בינלאומיים , אנשי אקדמיה ואנשי תקשורת הוא מוצג כחזון של סדר חברתי עולמי חדש , שהתהוותו מוצגת כתהליך בלתי נמנע ובלתי ניתן לעצירה . בידי אנשי מדעי החברה הוא משמש כלי עיוני לתיאור של תהליכי השינוי ולניתוחם . אופן השימוש במושג גלובליזציה מזכיר מושג אחר , שזכה בשלושת העשורים הראשונים , לאחר מלחמת העולם השנייה , לתפקיד דומה : המודרניזציה . המודרניזציה , כמוה כגלובליזציה , היתה חזון אירופי מערבי בעיקרו , של סדר חברתי עולמי חדש . התהוותו נתפסה כתהליך אל חזור ובלתי נמנע , שאף הוא שימש בידי אנשי מדעי החברה כלי עיוני לתיאור ולניתוח . חזון המודרניזציה נדחק לשוליים וכמעט נשכח . לכאורה , דחיקת המודרניזציה והמעבר לגלובליזציה עשויים להתפרש כסימן לכך שהמודרניזציה - אשר נתפסה בזמנו כשלב הכרחי בתהליך ההתפתחות ההיסטורית של האנושות - מצויה כבר מאחורינו , וכי אנו חיים בשלב חדש וגבוה יותר של התפתחות חברתית , כלכלית ותרבות...
אל הספר