5 . 1 הגדרת הקיבול בסעיף 3 . 4 למדנו , כי כאשר טוענים במטען חשמלי גוף מוליך המבודד מסביבתו , המטען מתפזר על פניו באופן שבכל נקודה השדה החשמלי ניצב לפני השטח . לאחר שלמדנו על הפוטנציאל , אנו יכולים להוסיף כי בכל הנקודות על פני הגוף המוליך חייב לשרור אותו פוטנציאל . זאת משום שהבדל פוטנציאלים בין שתי נקודות היה גורם לתנועה של מטען מהנקודה שבה הפוטנציאל גבוה לנקודה שבה הוא נמוך . אנו , כזכור , מתעניינים במצב היציב , שבו הסתיימה כבר תנועת המטען והוא מפוזר על פני המוליך במצב סטטי . נוכל , אם כן , לומר כי פני המוליך הם משטח שווה פוטנציאל . אותה מסקנה נכונה גם לגבי מוליך ( ניטרלי או טעון ) הנמצא בשדה חיצוני ( איור . ( 3 . 18 במצב יציב המטענים על פני המוליך הזה יסתדרו באופן שפני המוליך יהוו משטח שווה פוטנציאל . כאשר מספר מוליכים טעונים נמצאים בקרבת מקום זה לזה והם מבודדים זה מזה , הפוטנציאל של כל אחד מהם נקבע לא רק על ידי המטען שעליו , אלא גם על ידי המטענים של המוליכים האחרים . למרות זאת , שטח הפנים של כל אחד מהמוליכים הללו יהיה משטח שווה פוטנציאל . כאשר מחברים בתיל מוליך שני גופים מוליכים טעונ...
אל הספר