אל פרישה ומרד

אל פרישה ומרד בשנים 1934—1932 הגיע הרוויזיוניזם לפרשת דרכים . התמורות שחלו במצב קהילות ישראל במזרח אירופה ובחזית הציונית בארץ היו מרחיקות לכת וחייבו התוויית כיוון חדש . הבעיות נתחדדו ושוב לא ניתן היה להסתפק בפתרונות טלאי ובתקנות שעה . בעקבות "הספר הלבן" ( 1930 ) והגזירות על העלייה וההתיישבות חל קרע עמוק עם אנגליה . "ברית הבריונים , " שנוסדה בארץ ישראל , ביוזמתו של אב"א אחימאיר , ביקשה להעתיק את מרכז הכובד של המערכה הציונית מן החזית הערבית אל חזית השלטון הבריטי בארץ " ) ממשלת חברון — , ( " אויבו העיקרי של עם ישראל במאבקו לשחרור לאומי . ה"ברית " קראה את הנוער העברי להניף את דגל המהפכה הלאומית , לנטוש את דרכה האידילית של הציונות , שסמכה על חסד לאומים ועל הבטחות בריטיות , ולהכיר במושכל היסטורי האומר , כי לעולם דרכו של משיח לעבור על "גשר של ברזל , " לא "גשר של נייר . " רוח מהפכנית זו הביאו עמהם חברי הסיעה ה"מאכסימאליסטית" לוועידה העולמית החמישית של ברית הצה"ר בווינה ( אוגוסט ספטמבר . ( 1932 מצעם הקיף שלושה עקרונות יסוד לפעולה : לפרוש מן ההסתדרות הציונית ולפתוח בפעולה מדינית עצמאית , להעני...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל