פרק ה : ההלכה למעשה בבית ספר בניהול עצמי הרעיון של בית ספר בניהול עצמי אינו חדש , וכבר בראשית שנות השישים והשבעים נמצאו בתי ספר בניו יורק ובדטרויט שהגדירו את עצמם "בתי ספר בניהול עצמי , " אך הרפורמה של סוף שנות השמונים הייתה שונה מקודמתה בכך שהיא ביזרה את ההחלטות עד לרמת המורה , ובמקרים מסוימים אף עד לרמת התלמיד . הניסיון של שנות השישים התמקד בעיקר בפן התפקודי , כלומר , מנהלת המחוז האצילה סמכויות מסוימות לבית הספר אך העוצמה והנשיאה באחריות ( האחריותיות ) נותרו כפי שהיו במבנה הביורוקרטי הקלסי . ברפורמה החדשה , לעומת זה , השתנה מבנה היחסים בין המרכז לפריפריה , והביזור היה לא רק פונקציונלי , אלא גם מבני . בתי הספר נהיו אוטונומיים בקבלת ההחלטות , ולמעגל מקבלי ההחלטות הצטרפו גם המורים , נציגי הקהילה והתלמידים . כמו כן נעשתה הבניה מחדש של מבנה התפקידים - הן תפקיד המנהל והן תפקידי המורים השתנו . לבית הספר הואצלו סמכויות רבות , שפוזרו בין אנשי הצוות בבית הספר והואצלו גם להורים , תוך נטילת אחריות לתוצאות הפעולה , ובכך היה בהחלט חידוש . מנקודת מבטם של חסידי הרפורמה , מטרתה הסופית היא לשפר את סבי...
אל הספר