מודל העצמת המנהלי על פי מודל זה , מוקד הכוח במערכת הוא מנהל בית הספר , ואילו האחרים - מורים , הורים וחברי הקהילה - משמשים לו יועצים . יש מנהלים מבין המשתמשים במודל זה הנכונים להאציל חלק מסמכויותיהם לוועדות המורכבות ממורים , מהורים , או ממורים והורים גם יחד , אך לרוב הם מקפידים שזכות הווטו וכוח ההחלטה ייוותרו בידיהם . דפוס זה נפוץ מאוד בבתי הספר בישראל . הקשר בין בתי הספר למשרד הראשי מתבטא בדרך כלל בפנייה ישירה של נציגי משרד החינוך אל בתי הספר . דוגמות כאלה ניתן למצוא בבריטניה של מרגרט תצ'ר ובחינוך העל יסודי בצרפת . דפוס זה קרוב מאוד לדפוס המנהלי הריכוזי . לפיכך , אין לנו כאן רפורמה של ממש , אלא שינויים קוסמטיים בלבד . הביקורת הנשמעת נגד דפוס זה באה משני כיוונים : מבעלי העניין , שמעורבותם נותרה על הנייר בלבד , ומהמורים , שלא ששו להשאיר את כל הכוח בידי המנהלים , שמא יעשו בו שימוש לא רצוי .
אל הספר