ממכתבי חברים תרפ"ו - תרפ"ז [ מפחדת אני פן תחלש התלהבותנו ] יום אביב היום וכ"כ [ כל-כך ] טוב בחוץ בשדה המון הרגשות ומחשבות מציפות אותך ... שמרתי הבקר עד הצהרים בגן , והמון שאלות מטרידות אותי , כ"כ הרבה משוחחת אני אתכם , ואתי ... ויש רצון להגיד בקול שאזני תשמענה את המרקד במחי . ובפרט כשזה ישולב בסיום תקופה ידועה , תקופת חיים קשה ועוד בזמן שנשקפות לנו פרובלמות כה חשובות . כמו קדם ככה גם כעת נזהרת אני מלהביע דעות יסודיות ( למרות שהן קוננות בי ) ... ולו ידעתי שהדברים יאמרו היה לי הרבה יותר טוב - ... אין אני רוצה עדין להגיד מה אני ומה תנועתנו בשדה הא"י וכרגע דרוש להגיד , הן בשביל התנועה הנכנסת והן בשביל הנוער התועה בלי דרך וכמה מכאיב לי ומחליש אותי ... בזמן שאין יודעים ואין מכירים בטהרת רעיוננו ... או שחושבים אותנו למושגעים לרעיון אחד " ליצירת משפחה אינטימית בצורה מחודשת" - וזו הרי טעות ביסודה - הרי שאיפתנו ורצוננו בנויים על יסודות הרבה יותר רחבים ועמוקים ... או שחושבים אותנו לחבר אנשים הכי מובחרים ומתוך זה ישנה המשיכה והרצון הכביר אצל הרבה אנשים א < מחוסרי סביבת אנשים קרובים לרוח - ב < פנה ...
אל הספר