ממחברתי מתוך יומנה של צביה תרפ"ד-תרפ"ה למה פתאם נזכרתי בצמח הרך ההוא ? האם מפני שצר נעשה לנשמה , צר מהכיל ? בשנה ההיא , רבת הגעגועים והרגשות יש ששכחתי את הכל בעבודה לאין שעור . שנים היו השתילים בארגז הקטן ושמרתים מכל משמר , שיעלו וישגשגו > הם היחידים שנבטו . ( והנה בא בקר קשה ביותר . הידים לאות היו ועבדו בלי חשך . רק בשעה התשיעית נזכרתי בארגזי . רצתי לשם . נשאר רק אחד - השני מת מצמא ... והשמש האירה ברב חמה . מה לעשות ? גמרתי בלבי להשקות וכשהבאתי את המים והתזתים על ראש שתילי היקר - קפצתי משמחה : השתיל התישר והזהיר בקומתו הישרה , כשטפות המים , כפנינים , נוצצות לקראת השמש . הצלתיו , הצלתיו ! נהר הכל בקרבי . ואולם רק רגע . למשנהו הזדעזע מאיזו תנועה פנימית וראשו ועליו צנחו מטה בלאות , הפנינים יבשו - וכלו קרס תחתיו ... עמדתי רגע נפתעת וכאב עמק בקרבי . מיתה מתוך אשר כביר - אשרהו . היקרה , אשר גם האיש ימות מזרם אשר כביר ?
אל הספר