התפרוסת הגיאוגרפית של גושי הקרקע

התפרוסת הגיאוגרפית של גושי הקרקע עם כניסתה של חברת הכשרת היישוב לתנופת רכישות מחודשת ליד באר שבע , החלו במחלקות המקצועיות של הסוכנות והקרן הקיימת לחשוב על הקמת "תחנות ניסיון" — רעיון שעלה עוד בשנים , 1919-1918 עת גיבשה ההנהלה הציונית את עקרונות המדיניות הקרקעית . בשנות ה 30 עובד הרעיון , ובשנות ה 40 לבש צורה חדשה — הקמת מצפים שנועדו לבחון את תנאי הקרקע והאקלים בנגב . המוסדות המיישבים עסקו בשנים אלה באופן אינטנסיבי בעתידו החקלאי של הנגב . בעקבות פרסום תוכנית מוריסון גריידי הוקמו 11 הנקודות ונמשך פיתוחם של המצפים . מתיחת קו המים בין הנקודות שקמו בן לילה העידה , כי לפי שעה נמצאה צורת התיישבות מתאימה לתנאי המדבר ואף הולמת את צורכי הביטחון של היישוב . הישגים אלה לא היו יוצאים אל הפועל ללא המדיניות הקרקעית שננקטה בעשור הקודם , ויצרה את התשתית הקרקעית המתאימה . האתגר ההתיישבותי שהציג השטח המדברי והמרוחק תבע התארגנות מוסדית מרכזית ליישוב החבל . הקשיים בהובלת מים , הצורך בהקמת "תחנות מחקר , " ושאלת הביטחון של המתיישבים הביאו להקמתו של "מוסד חבלי" בראשית שנות ה — 40 ועד הגוש , שנקרא גם ועדת ה...  אל הספר