מים , השקיה ומחקרי שטח החוקרים הצביעו בעבר על "המחדל" היישובי בנגב כפונקציה למחסור במים ולסידורי השקיה . דעה זו השתרשה בעיקר בשל מסקנותיהן החוזרות ונשנות של הוועדות הבריטיות , אשר קבעו , שכל עוד לא נמצא מקור מים תת קרקעיים , אין כל אפשרות להקמת התיישבות חקלאית בנגב . ואילו בסוכנות היהודית סברו , כי שאלת המים במדבר תיפתר בעתיד בשני אופנים — באמצעות שכלול שיטות הקידוח שיאפשרו להגיע לעומק רב , ובאמצעות הובלת מים מנהרות הירקון והירדן . בתנאי שנות הי 30 היתה זו תמימות לחשוב , שבריטניה והערבים יסכימו לתוכנית רבת היקף מעין זו . גילוי מקור המים התת קרקעיים באיזור נירעם והובלתם לנגב בשנות ה 40 הוכיחו , שלתפיסה זו היה יסוד , ומים אלה היוו מקור חיים להתיישבות 11 הנקודות . המחקרים שביצעה התנועה הציונית בנגב — מיפוי , הבנת האקלים ומשטר הרוחות , בדיקות הקרקע וחומרי השבחה , התאמת זנים לתנאי המדבר ופיתוח שיטות גידול חדישות — היו חל ק בלתי נפרד מתגובתו של היישוב לטענות הבריטיות , כי הנגב אינו מתאים להתיישבות . כך הצליחו ראשי הציונים לדחות בשנות ה 30 את טיעוניו של לואיס פרנץ' בדבר אלפי אריסים שנושלו מ...
אל הספר