ניסיונות חקלאיים וצורת ההתיישבות במדבר

ניסיונות חקלאיים וצורת ההתיישבות במדבר אחד מעקרונות המדיניות הקרקעית בנגב היה הצורך לייסד "תחנות ניסיון" קודם להקמת התיישבות חקלאית רחבה . מאמצע שנות ה 30 התלבטו ראשי המוסדות המיישבים באשר לצורת היישוב שתתאים לתנאי המדבר . הרעיונות עברו גלגולים הרבה , עד שבראשית שנות ה 40 קמו שלושה מצפים . אשר הגשימו את מטרות המדיניות בשנות ה 20 וה : 30 ריכוז קרקע . בדיקתה טרם התיישבות , ניסיונות חקלאיים בכל הקשור לקרקע , התאמת גידולים חקלאיים , והתמודדות עם האתגר הקיומי במדבר . ערכם הוברר בעת הקמת 11 הנקודות בשנת . 1946 מבצע זה של התיישבות אסטרטגית לא היה יוצא לפועל ללא ההישגים החקלאיים והקרקעיים שהושגו בשלוש השנים של קיום המצפים . העיקרון של עיבוד גושי קרקע גדולים בנגב בשיטות מודרניות הוגשם בחלקו על ידי הקמת קיבוצים ומושבים . אלא שתקציבים מצומצמים וקשיים טכניים לא איפשרו לראשי המוסדות המיישבים לתת למתיישבים כלי עיבוד מודרניים , ומומחי הסוכנות לא יכלו להשלים פיתוח של שיטות עיבוד המתאימות לקרקעות הנגב . המציאות המדברית הקשה והמחסור הכרוני בתקציבים גרמו לפעילי ההתיישבות בנגב לבחור , בסופו של דבר , ב...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב