אחרית דבר המדיניות הקרקעית יישובית הפעילות הציונית בדרום ובנגב , רכישת קרקעות וההתיישבות בהן , היתה חלק ממפעל ההתיישבות העברית בארץ ישראל , ולכן נתקיימו בה רוב העקרונות שהינחו את ההתיישבות באזורי הארץ האחרים . עד אמצע שנות ה 30 היתה פעילות זו , בעיקרה , תגובה בלתי מתוכננת להמלצות ולמסקנות של ועדות החקירה הבריטיות , והודרכה על ידי עקרונות שגובשו בראשית שנות ה . 20 עם שינוי התנאים הפוליטיים , והצורך להגיב ולהתגונן מול מסקנות הוועדה המלכותית , ועדת וודהד , "הספר הלבן" של מקדונלד וחוק הקרקעות משנת , 1940 גובשה במוסדות הלאומיים מדיניות קרקעית ייחודית לנגב , שהתמידה ברכישת קרקע , והעלתה מצפים ונקודות התיישבות , וזאת חרף הקשיים המשפטיים , התנגדות הערבים והממשל הבריטי , והמחסור הכמעט כרוני בתקציב .
אל הספר